בן שושנה וזבולון, נולד ביום ב' באלול תרפ"ח (17.8.1928) בתל- אביב. סיים בהצטיינות בית-ספר עממי, עבד כמכונאי ויצא אחר- כך להכשרת "הנוער העובד" ביגור ובאשדות יעקב. חמש שנים היה חבר הפלמ"ח ובימי המאבק נעצר על-ידי הבריטים והושם במחנה עתלית. חבריו הכירוהו כבחור שקט ונחבא אל הכלים.

בימי ראשית מלחמת-העצמאות ליווה שיירות של חברת-החשמל וגם עבד בחברה זו. אחרי-כן עבר לליווי שיירות לירושלים והגיע לגוש עציון. בהתקפה הערבית על הגוש ביום 4.5.1948 נפצע מרסיסי פגז וחזר ברגל למשואות יצחק, בהביאו את הבשורה הקשה על נפילת חמישה ממגיני "המשלט הרוסי". שבוע ימים היה מזועזע ממראה עיניו שם, אך עם בוא ההתקפה האחרונה על הגוש יצא להגנה עוד לפני שהחלים מפצעיו. אחד מניצולי כפר עציון סיפר על עמידתו האחרונה: אמנון לחם בעמדה עד שאזלה תחמושתו והאויב התקרב אליו. פתאום התנפל על אחד מאנשי האויב ובידים ריקות הפילו, הוציא מידיו תת-מקלע והוסיף להילחם בו עד שכרע ונפל. הדבר היה ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948).

ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.